לקוח שהגיע כשסגור לא כועס על השעה. הוא כועס שאין על הדלת מתי אתם חוזרים, ואיך מדברים איתכם עד אז.
הפתק הוא שתי שורות. מתי פותחים, ומספר שמישהו עונה עליו. לא סיפור, ולא התנצלות.
מה על הדלת
שתי שורות. לא מכתב.
- 1.היום והשעה שפותחים. «מחר» בלי שעה הוא לא מידע.
- 2.מספר אחד. אם אף אחד לא עונה שם, זה לא המספר.
- 3.אם השעות השתנו היום, הפתק משתנה היום. פתק משבוע שעבר גרוע משקט.
- 4.בלי «מצטערים על אי הנוחות». השעה מספיקה.
- 5.אם יש חלון, אותו טקסט גם מבפנים, למי שכבר עומד ליד הזכוכית.
מי שהגיע בלילה
הודעה אוטומטית בוואטסאפ יכולה לומר את אותן שתי שורות. היא לא מחליפה את הפתק. מי שעמד בדלת לא פתח את הטלפון כדי לחפש אתכם.
המספר שעל הדלת הוא המספר שעונים עליו מחר בבוקר. שיחה שלא נענית מלמדת שהפתק היה קישוט.
💡
שורה אחת
«פתוח מחר מתשע. טלפון: …» מי שכותב יותר מזה כותב לעצמו.
🕑
שעה
יום ושעה. לא «מחר» לבד.
📞
מספר
אחד, שמישהו עונה עליו.
🚪
אותו יום
השעות השתנו, הפתק משתנה.
דלת סגורה בלי שעה היא סירוב. דלת סגורה עם שעה היא תור.


