ציון של עבודה

• 1.המחוון שכל הכיתה קיבלה מראש.
• 2.העבודה עצמה, עם הסימון על הפסקה בלי מקור.
• 3.החשבון: 35 ועוד 27 ועוד 10.
• 4.האפשרות לכתוב את הפסקה מחדש עד יום ראשון, והציון שיכול לעלות רק על העשרים של ההסבר.
• 5.שם של תלמיד אחר, טיוטות, ומה רונית חושבת על ההורה: נשארים אצלה.

יואב, בשיחה הנפרדת, אמר ששלח את הקובץ «לעזור». רונית אמרה לו שהעזרה הזו הורידה למאיה נקודות, ושאם הקובץ יוצא לפני ההגשה הוא לא עזרה. היא לא הורידה ליואב נקודות על הפסקה, כי העבודה שלו הוגשה יום לפני ולא נמצא שהעתיק. היא כן אמרה שהפעם הבאה שבה עבודה שלו מופיעה אצל אחרת תיבדק אחרת. זה נשאר ביניהם.

במבחן שאחרי, מאיה כתבה קצר ועם מקור ליד כל פסקה. הציון היה 78, בלי שיחת הורה. רונית לא הרימה אותו בגלל השיחה הקודמת. 78 היה המבחן. 80 היה העבודה אחרי התיקון. שני מספרים שלא מתערבבים כדי «לפצות».

הפתק על ההעתקה נשאר בתיקייה עד סוף השנה, ואז נגרס עם טיוטות אחרות, לא עבר למורה של כיתה ט׳ כסיפור. מה שעבר היה הציון הסופי. השם של יואב לא היה חלק מהציון של מאיה בשום דף שההורה ראה.

השיחה נגמרה בשתיים ורבע. האבא ראה את החשבון. הוא לא אהב את 72, והוא הבין מאיפה הוא בא. רונית לא הרימה את הציון בחדר כדי לסיים את השיחה. היא אמרה שמאיה יכולה להגיש את הפסקה מחדש, לבד, בלי עזרה שמנוסחת במקום שלה. אם הפסקה החדשה עומדת במחוון, עשרים הנקודות של ההסבר נבדקות שוב. שאר הציון לא נפתח.

מאיה הגישה ביום ראשון פסקה קצרה יותר, עם מקור מהספר. רונית נתנה לה על ההסבר שלושים וחמש מארבעים. הציון עלה ל־80. לא ל־95. העובדות והמקורות החסרים לא השתנו. האבא לא כתב שוב. מאיה כן שאלה, בכיתה, למה לא מאה. רונית הראתה לה את אותן שורות.

הפתק על יואב נשאר סגור. רונית דיברה עם יואב בנפרד, שאלה אם נתן את העבודה להעתיק, ושמעה ששלח אותה למאיה «שתראה איך כותבים». גם זה לא יצא להורה של מאיה. שני שיחות נפרדות, שני ציונים, שום שם בקבוצת הוואטסאפ של השכבה.