לפני שסוגרים בית ספר לקיץ

יום הלימודים האחרון נגמר בשתיים־עשרה. אבי, המנהל, נשאר עד שתיים. מי שאמר «נחזור מחר לסגור» קיבל לא. מחר מתחילים אנשים חופש, והבניין נשאר עם מקרר דולק ודלת שלא נבדקה. הוא עבר עם שתי מחנכות ועם אב הבית, לא לבד.

ארבעה־עשר מפתחות של חדרים היו אמורים להיות על הלוח במזכירות. שלושה־עשר היו. מפתח המעבדה לא. המורה למדעים כבר יצאה. אבי התקשר. המפתח היה בתיק שלה, בבית, עשר דקות נסיעה. היא חזרה. בלי השיחה, המעבדה הייתה נשארת נעולה עד אוגוסט עם חומרים שלא אמורים לשהות שם בחום.

המקרר בחדר המורים רוקן, נשאר פתוח, והשקע נשלף. מקרר כיתה א׳ היה עם קופסה של מישהי שנסעה. הקופסה נזרקה, לא «נשמרה לה». מזגן שנשאר על טיימר כובה מהלוח, לא מהשלט. ברז בחצר המטפטף נסגר בשיבר, ואב הבית רשם לקרוא לשרברב בשבוע הראשון של החופש, לא «מתישהו».

חובות של הורים, שנים־עשר שמות, הודפסו לדף שנשאר בכספת, לא בקבוצת הוואטסאפ. אבי סירב לבקשה של מזכירה «לשלוח תזכורת אחרונה לכולם עם השמות». השמות לא שייכים לקבוצה. תזכורת אישית, למי שחייב, יצאה למחרת מהמחשב של המזכירות, כל שם לעצמו.

• 1.14 מפתחות על הלוח. המעבדה חזרה אחרי טלפון, לא נשארה אצל המורה.
• 2.מקררים ריקים ופתוחים, שקעים בחוץ.
• 3.חומר שנשאר בכיתה ג׳ נכנס לארגז עם שם הכיתה, לא לפח ולא «למיטה של ספטמבר בלי שם».
• 4.חובות: דף בכספת, הודעה אישית, לא קבוצה.
• 5.קוד אזעקה אצל אבי ואצל אב הבית בלבד. השער ננעל בשתיים, ומישהו אחד בודק שהוא נעול אחרי כולם.

בשבוע הראשון של החופש השרברב תיקן את ברז החצר לפי השורה, לא אחרי שמישהו עבר וראה שלולית. אבי לא היה בארץ. אב הבית פתח לו עם המפתח שלו, וסגר. הקוד של האזעקה לא נמסר לשרברב. אב הבית נשאר במקום עד שהברז נסגר ונבדק.

הורה התקשר באמצע אוגוסט על מחברת של כיתה ג׳. המזכירה לא נכנסה לבניין לבד «רק לראות». היא חיכתה ליום שאבי חזר, פתחו את הארגז עם התווית, ומצאו את המחברת. בלי תווית היו פותחים ארבעה ארגזים, או אומרים להורה שזה נזרק. המחברת נמסרה. הארגז נסגר עם מה שנשאר.

מפתח המעבדה נשאר על הלוח כל הקיץ. המורה למדעים ביקשה אותו בשבוע האחרון של אוגוסט כדי «להכין כיתה». אבי נתן, ורשם תאריך החזרה על אותו לוח. המפתח חזר למחרת. בפעם הקודמת, בלי שורה, הוא נשאר בתיק עד יום הלימודים הראשון.

חוב של הורה אחד שולם באוגוסט אחרי ההודעה האישית. אחד־עשר לא שולמו. השמות לא דלפו לקבוצה. בספטמבר הגבייה המשיכה מהדף שבכספת, לא מ«נראה לי שנשארו כמה». אבי לא הוסיף את השמות לשיחת הפתיחה מול כל ההורים.

ביום הראשון של שנת הלימודים המקרר בחדר המורים היה נקי כי נשאר פתוח ומנותק, לא כי מישהו ניקה עובש. זה היה סעיף ברשימה של שתיים, לא מבצע ניקיון. אבי תלה עותק של הרשימה במזכירות לסוף השנה הבאה. התאריכים יימחקו. הסעיפים נשארים.

בכיתה ג׳ נשארו מחברות, צנצנת צבע, ופוסטר שנקרע. המחנכת רצתה לזרוק הכול. אבי ביקש ארגז אחד עם שם הכיתה והשנה. מחברת עם שם של ילד לא הולכת לפח ביום האחרון, כי הורה מתקשר באוגוסט. מה שבלי שם, ושבור, נזרק. הפוסטר נזרק. המחברות נשארו בארגז במחסן, לא על הרצפה.

בשתיים ועשרה אב הבית נעל את השער אחרי שאבי יצא, ואז אבי בדק מבחוץ שהשרשרת סגורה. פעם קודמת נשארה דלת צד פתוחה כי «מישהו עוד בפנים». הפעם ספרו אנשים ביציאה. ארבעה נכנסו אחרי הצהריים, ארבעה יצאו. המפתח של המעבדה היה על הלוח לפני הספירה, לא אחרי.

אבי שלח לעצמו, לא לקבוצת הורים, את הרשימה עם וי על כל שורה. באוגוסט השרברב תיקן את הברז לפי השורה, לא לפי זיכרון. בספטמבר המחנכת של ג׳ מצאה את הארגז לפי התווית. הבניין לא נשמר בגלל שהחופש התחיל. הוא נשמר בגלל שמישהו נשאר עד שתיים ועבר על דף.