אין פעם שנייה לרושם הראשון. פעם נטוורקינג היה פגישה ארוכה, לחיצת יד, והחלפת כרטיס נייר. היום אותו מפגש נגמר בשניות, ומה שנשאר הוא מה שהאדם מולכם הספיק לראות ולשמור.
צריך להעביר מי אתם, מה אתם עושים, ואיך פונים אליכם, לפני שעוברים לשולחן הבא. מי שעושה את זה בטלפון נשאר. מי שמחלק נייר נשאר בכיס של מישהו אחר.
הרושם הראשון בעסקים
כמה שניות, לא שיחה ארוכה.
לוקח פחות משבע שניות לגבש דעה על מי שעומד מולכם. בעסקים זה לא רק איך אתם נראים. זה איך אתם מוסרים את הפרטים. כרטיס מקומט מהארנק משדר בלגן. העברה מסודרת לטלפון משדרת שאתם יודעים איך עובדים היום.
למה הנייר מפסיק לעבוד
בכנסים עדיין מחלקים כרטיסי נייר. רובם נזרקים בסוף היום, או נשארים במגירה עם ערימה של שמות שכבר לא זוכרים.
על הנייר יש שם, טלפון ומייל. אין תיק עבודות, אין לינקדאין, ואין דרך לקבוע פגישה ביומן. מי שרגיל לקבל הכל בלחיצה לא ישב להקליד אתכם אחר כך.
כרטיס דיגיטלי בנטוורקינג
זה לא שדרוג של הנייר. זו דרך לסיים פגישה כשהצד השני יוצא עם דרך לפנות אליכם, לא עם עוד כרטיס לתייק.
מיידי
בלי להקליד את המספר. סריקה או קישור, והאיש קשר נשמר בטלפון.
קישור אחד
סרטון, רשתות, שירותים והמלצות. אחרי הפגישה יש תמונה מלאה, לא רק שם.
הצעד הבא
וואטסאפ או קביעת פגישה. כפתור אחד במקום «אחזור אליך».
ארבעה דברים לפני הפגישה
- 1.הקישור נפתח, והמספר נכון. בדיגיטל מעדכנים פעם אחת, וכל מי ששמר רואה את הגרסה החדשה.
- 2.תמונה ברורה שלכם. פנים מעלות אמון יותר מלוגו קטן.
- 3.על הכרטיס השירות שרלוונטי למי שאתם פוגשים עכשיו, לא כל מה שעשיתם אי פעם.
- 4.אם רואים כמה אנשים פתחו את הכרטיס ועל מה לחצו, זה אומר מי התעניין ומי רק עבר.
בסוף
הקשר בין אנשים נשאר. השתנו הכלים. נטוורקינג טוב הוא מי שנעים לעמוד מולו, ודרך פשוטה לעשות איתו עסקים אחר כך. כרטיס דיגיטלי הוא הצעד הראשון, כדי שהרושם הראשון לא ייגמר בכיס.
הרושם הראשון נגמר בשניות. מי שמשאיר דרך לפנות אליו נשאר. מי שמשאיר נייר, מקווה שמישהו יתייק.


